הרבעון הרביעי מה קורה עכשיו בקמפיין

ראש הממשלה הבא,

נותנים לך אומץ לעשות מהפיכה בחינוך

אנחנו, אזרחים מכל החברה הישראלית, דורשים מהפוליטיקאים שלנו: בממשלה הבאה, תשתו מיץ אומץ ותצילו את מערכת החינוך.

היא חייבת שינוי גדול והיסטורי. עתיד הילדים שלנו, ועתיד המדינה, תלוי בזה.

כרטיסי הקמפיין ״יש לי אומץ״ של הרבעון הרביעי על שולחן בוועידה

הנשק הסודי היחיד של המדינה הוא חינוך

מי יבנה את כיפת ברזל הבאה? מי יהיו הרופאים והלוחמים?

מערכת החינוך זה לא עוד תחום, וזה גם לא בייביסיטר לילדים. בלי קלישאות, מערכת החינוך מייצרת את העתיד של מדינת ישראל. אין לנו נפט או יהלומים. הנשק הסודי היחיד של המדינה הוא כוח המוח. בלי חינוך, מי יבנה לנו את כיפת ברזל הבאה? מי יהיו הרופאים או הלוחמים?

המערכת הזו בקריסה. כולנו מרגישים את זה. המורים, ההורים, הילדים. וזה לא שחסר כסף. כל שנה שופכים למערכת עוד כסף, וההישגים רק יורדים. אם ההישגים של ילדי ישראל בתחתית הסולם בעולם המערבי, אתם מבינים מה זה אומר על איך תיראה עוד כמה שנים מערכת הביטחון, הכלכלה, הבריאות?

למה מערכת החינוך תקועה

משרד ממשלתי אחד מחליט הכל על 2.5 מיליון תלמידים, ומעסיק ישירות 150,000 עובדי הוראה

יש בעיות עומק קשות במערכת החינוך, שכולנו מרגישים. הכל מתחיל בזה שהיא הכי ריכוזית בארץ, והמבנה שלה תוקע כל שינוי

יש כמה בעיות עמוקות, מבניות, במערכת. הישגים נמוכים וחוסר שיוויון נוראי, צורת למידה לא רלוונטית, מורים שבורחים מההוראה - והעובדה שבעצם יש פה 4 מערכות שונות, שמהן יוצאים אזרחים שונים לגמרי.

מה שמשותף לכולן זה שאי אפשר לשנות אותן בלי לשנות את כל האופן שבו המערכת עובדת. וזה מתחיל במבנה שלה - היא הכי ריכוזית בארץ.

כל ההחלטות מתקבלות במקום אחד, משרד החינוך. על העסקת המורים, על מה לומדים, על איך לומדים. תבינו - משרד ממשלתי אחד מחליט הכל על 2.5 מיליון תלמידים! הילד שלך לומד יותר טוב מסרטונים או במשחקים? בעיה שלו - המשרד קובע איך כולם ילמדו. משרד אחד בירושלים מחליט בדיוק מה המורה בכיתה של הבן שלך תלמד בשיעור עברית, והיא גם צריכה לדווח בדיוק מה היא עשתה!

צילום: פלאש 90

מה שחסר זה לא עוד כסף או עוד רפורמה, צריך שינוי מבני

אם זה המצב, אין טעם להתעסק בסימפטומים. המבנה של המערכת הוא הבעיה, והוא תוקע כל שינוי.

ב-20 השנים האחרונות ניסו פה שלושים רפורמות, וכלום לא עבד. להיפך, המצב רק נהיה גרוע יותר. כל שנה בורחים מהמערכת עוד ועוד מורים, במיוחד הצעירים.

זה אומר שאין טעם לעוד רפורמה או לעוד כסף כדי להביא עוד מורים, כי זה כמו לשים פלסטר על מנוע שרוף. צריך לתקן את המערכת מהיסוד.

איך אנחנו יודעים שאין זמן? הנתונים מספרים את הסיפור

21% נשירה

של מורים חדשים מהמערכת

#2 בצפיפות הכיתות

לפי OECD, רק בצ'ילה הכיתות צפופות יותר

כפול 2

תקציב משרד החינוך כמעט הכפיל את עצמו בעשור האחרון

ירידה דרסטית

בהישגים במתמטיקה ובמדעים בתוך ארבע שנים

מה שצריך זה פוליטיקאים עם אומץ

לא חסרים פתרונות טובים. רוב אנשי המקצוע מסכימים עם מה שצריך לעשות, אבל היישום שלהם מחייב אומץ ונחישות.

מה שחסר זה לא פתרונות. יש פתרונות מצוינים של ארגוני חינוך רבים. גם לרבעון יש מתווה חינוך מצוין. גם למשרד האוצר יש תוכנית מוכנה. האמת היא שרובנו מסכימים על השינויים הגדולים והדחופים.

ואתם יודעים מה? גם הפוליטיקאים מכירים את הפתרונות ויודעים בדיוק מה צריך לעשות. אז למה הם מחכים?

כי שינוי במערכת החינוך לא מצטלם טוב לטיק טוק. זה ייקח הרבה זמן, וכולל הרבה פרטים ובירוקרטיה ומילים כמו ביזור ותקציב שעתי.

זו הסיבה שבגללה פוליטיקאים לא עשו את השינוי, למרות שהם יודעים בדיוק מה צריך לעשות. בשביל אתגר כזה צריך פוליטיקאים עם אומץ, שרואים רחוק ולא מפחדים מקשיים בדרך.

חולצה שעליה כתוב: בן גוריון היה לו אומץ, לך יש?

למה שזה יעזור? כי כבר הצלחנו בעבר!

לוגואים של חברות ההייטק הישראליות

סטארטאפ ניישן

בשנות ה-80 היינו רגע לפני פשיטת רגל. עשינו מהפיכה, והיום אנחנו סטארטאפ ניישן.

מתקן התפלה על קו החוף

התפלה

פעם היו פה פרסומות "ישראל מתייבשת". היום אנחנו מוכרים מים לעולם.

סוללות כיפת ברזל בשדה

כיפת ברזל

אמרו בעולם שיירוט טילים בלייזר זה מדע בדיוני. עכשיו כולם רוצים לקנות מאיתנו.

אנחנו ישראל. אין אצלנו "ככה זה".

כשיש משהו מספיק חשוב, אנחנו מצליחים לעשות אותו.

מה אנחנו מציעים?

5 הדברים שהכי דחוף לשנות

  1. לצמצם את משרד החינוך ולהעביר את הסמכויות לרשויות ולרשתות החינוך

    משרד אחד לא יכול לנהל 2.5 מיליון תלמידים. תפקידו לקבוע סטנדרטים, למדוד ולטפל בכישלונות, ולהעביר את הסמכות לניהול השוטף לרשויות, לרשתות, למנהלים ולמורים.

  2. שינוי צורת ההעסקה של המורים, כדי שאפשר יהיה לתגמל ולקדם מורים טובים

    לתת למנהלים דרך לתגמל ולקדם מורים טובים, יותר גמישות ויותר אוטונומיה. ולמורה סוף סוף יהיה מעסיק שיכיר אותו וידאג לו, כמו כל עובד אחר במשק. מעבר להעסקה על ידי הרשויות ורשתות החינוך יאפשר סוף סוף לתגמל, לקדם ולגבות מורים, וזה מה שיעצור את הבריחה מהמקצוע.

  3. 50% מתוכנית הלימודים בכל בית ספר תהיה משותפת, כתנאי למימון ממשלתי

    המדינה מממנת היום ארבע מערכות חינוך נפרדות בלי לדרוש כמעט כלום. 50% מתוכנית הלימודים חייבים להיות משותפים לכולם, וזה תנאי למימון. כל זרם ישמור על הזהות שלו, אבל ילד שגדל כאן צריך לצאת עם בסיס משותף לשאר הישראלים.

  4. לשנות את צורת הלימודים, סוף למורה אחת שמלמדת 35 תלמידים באותו קצב

    היום מתקצבים שעות הוראה ומודדים בגרויות. שני אלה יחד מקבעים כיתה אחת, קצב אחד, שיעור אחד. תקציב גמיש שמנהל יכול לבנות איתו יום לימודים אחר, ומדידה שבודקת התקדמות אמיתית במקום שינון למבחן, זה מה שפותח את הדלת ללמידה אחרת.

  5. להיות אני, להיות אנחנו: מועצת חינוך לאומית לתכנים משותפים, ומועצה לכל זרם

    הקמת מועצת חינוך לאומית מקצועית (כמו המל"ג) שבה חברים אנשי חינוך ורוח מכל הזרמים, והיא תהיה אחראית על התכנים המשותפים. לכל זרם תהיה מועצת חינוך משלו, כמו מועצת החינוך הממלכתי דתי כיום, שתשמור על רכיבי הזהות והערכים הייחודיים לכל זרם.

הם כבר נתנו אומץ

  • [שם][יישוב]
  • [שם][יישוב]
  • [שם][יישוב]
  • [שם][יישוב]
  • [שם][יישוב]
  • [שם][יישוב]
משתתפים בוועידת האומץ יושבים וצופים, צעירים בחזית וקהל מגוון מאחור

מה קורה עכשיו בקמפיין

חוגי בית ופוליטיקאים שביקשנו את עמדתם לגבי מהפכה בחינוך

גדי אייזנקוט:

"צריך להחיל חוק חינוך ממלכתי חובה על כל ילדי ישראל באופן שווה"

בצלאל סמוטריץ':

"צריך לסגור ולפתוח את המערכת מחדש, גם אם זה אומר שנה שביתה"